..."ובישראל, כשהיא קמה, לא הנהיגו אותה צעירים? " התיז לעברי מיכאיל סאאקשוילי, האיש שביום שבת עשה את המהפיכה הדרמטית בשלטון בגרוזיה, אותו נער זהב בן 36, שהדיח את המנהיג הוותיק אדוארד שווארדנדזה בלי ירייה אחת.
"אני לוקח את בן-גוריון כמודל. פעם אמרתי לשווארדנדזה' אפילו בן-גוריון התייעץ עם האנשים שלצדו, אז אל תתפלא שהמצב שלך קשה'. אי אפשר להשוות בין השניים".
רק בשעת לילה מאוחרת יצא הראיון הזה אל הפועל. אל סאאקשוילי אי אפשר להגיע בקלות. הוא מלווה שומרים חמושים, יש לו אינספור בעיות לפתור במדינה הפגועה אנושות. רק אתמול בצהריים הוא סגר משבר באוניברסיטה, אחרי שהסטודנטים פתחו בהפגנה סוערת.
איציק משה, ראש לשכת המסחר ישראל-גרוזיה, ביקש שאהיה מוכן להזנקה של שניות. הוא מקורב לנשיא הבא, והמתין לטלפון מהבוקר. המזכיר הכללי של המפלגה הלאומית, גיורגי ארבלאדזה, ילד בן 25 ובעברו סטודנט באוניברסיטת תל-אביב, ביקש מאיתנו לבוא לבניין העירייה.
בניין ענק, חשוך, עמוס בשומרי ראש ואנשי צוות, המסייעים לסאאקשוילי בצעדים הראשונים שאחרי המהפיכה. סאאקשוילי קיבל אותנו בלשכתו. הוא לא נראה תשוש, אלא שפע קסם. האנגלית שלו רהוטה, זכר ללימודים ממושכים בארה"ב. הוא המלך הבלתי מעורער, אין אצלו זכר לשלטון הסובייטי. "הדאגה הגדולה שלנו כעת היא לשמור על היציבות", הוא הגדיר את מטרתו העיקרית. "מסתובבות כל מיני קבוצות קטנות חמושות, וכל אחד יכול להתחיל לירות. אם תיפתח כאן מלחמת אזרחים, חלילה, זה לעשרים השנים הקרובות. אני מנסה להרגיע".
- ביום שבת, כשפרצת לבניין הפרלמנט, מלווה בתומכיך, זה היה קרוב לאלימות.
"מאוד קרוב, כי היינו מלאים בתשוקה ותקווה, שהמהלך הזה יצליח. לחיילים היו אלפי רובי קלצ'ניקוב. זה בקלות היה יכול להידלק, אבל החיילים הבינו שלטובת המדינה הם צריכים לפנות את הדרך".
- התכנון שלך היה כזה? "ידעתי שהמורל של ממשלת שווארדנדזה נמצא על הרצפה, והיה לי הרושם שהנשיא בעצמו עייף. זה היה הרגע הנכון לביצוע המעשה".
- מהיכן הכוח?
"לאנשים נמאס מהממשלה המושחתת. אני בחודשיים האחרונים עברתי מעיר לעיר, כפר לכפר, שמעתי מה העם רוצה. הייתי בכל מקום. אנשים שמעו אותי, והיתה להם אפשרות לבחור בי או בממשלה שהיתה הרבה זמן בשלטון והסתבכה בשחיתות. היה מתח באוויר, אבל היתה הבנה שזה מה שצריך לקרות, ותדע לך שתמיד כשהשתמשו באלימות נגדנו, לא החזרנו. בסוף היינו חזקים מספיק בכדי להשלים את המהלך ללא ירייה".
- כל האנשים סביבך מאוד צעירים, אתה לא חושש מחוסר ניסיון?
"הם צעירים ומנוסים. עד היום שלט כאן דור זקן, עייף, שלא הצליח להרים את המדינה הזו. הם לא הבינו איך הולכים מנקודה א' לנקודה ב'.
שווארדנדזה ידע איך לשמור על הכיסא שלו ולשמור על התדמית הנקייה, אבל הוא לא ידע איך לרדת לרחוב ולדבר עם העם. הוא לא ידע להגיע לתוצאות. זו היתה שאלה אם גרוזיה נשארת מדינה מפגרת, או הופכת ליותר מודרנית, מערבית. אנשים הראו שהם רוצים ללכת קדימה. במזג שלנו אנחנו מאוד דומים לישראלים, כשאני רואה את הדיונים בכנסת, זה ממש כמו אצלנו. אני רוצה לבוא וללמוד מכם".
- אתה מחכה להזמנה?
"אחד הביקורים הראשונים שלי יהיה בישראל. אף פעם לא הייתי במדינה שלכם, ולתושבים שלנו זה נראה לפעמים כמו שתי אחיות. זה יהיה לא נכון אם אני אגיד שאין הבדלים, אבל ישראל פועלת על הרגש כמונו. זה יהיה מעניין מאוד ללמוד, כי בדיוק כמוכם אנחנו מוקפים בעמים עם הרבה קונפליקטים ומתיחויות. זה מרתק לראות איך מדינה, למרות כל הקשיים שלה, נשארה מאוחדת".
- לא מעט יהודים חששו מהעלייה שלך, הם יותר בעניין שווארדנדזה.
"שווארדנדזה היה ידיד גדול של ישראל, אבל אני אומר לך שתתקשה מאוד למצוא פוליטיקאים גרוזינים שלא אוהבים את ישראל חוץ מכמה קיצונים. אלה אפילו קוראים לי' יהודי' וחושבים שזה מעליב. זה הדהים אותי. אני לא יהודי, אבל בטח הייתי יותר ממרוצה אם זה היה קורה".
- מיד אחרי שתיכנס למשרד, מה תעשה?
"אילחם בשחיתות. אדבר עם השכנות שלנו, במיוחד עם רוסיה. אני אמצא נושאים משותפים, אהדק קשרים. והכי חשוב לעבוד על הכלכלה. למצוא משקיעים. הרי כולם יודעים איזה אוצרות יש כאן ומה שטוב בישראל, שהישראלים אוהבים להשקיע בכל מיני עסקאות מסוכנות. הם לא מפחדים, ובשבילנו זה מאוד חשוב שיבואו האנשים האלה. היו כאן כמה שניסו, אבל השחיתות הרסה אותם. כולם צריכים להבין שהמציאות הזו השתנתה. המשקיעים יקבלו מאיתנו עזרה, ולא רק מהנשיא, אלא גם מהשוטר המקומי. צריכים להבין שלא מזיקים להם וכל עזרה שיבקשו, ניתן".
- יש לך אנרגיה לזה?
"כל האנשים שסביבי מלאים באנרגיה. הם לא יכולים להיות אחרת, מאחר שיש כאן המון עבודה".
- ביום ראשון, כשיצאת מביתו של שווארדנדזה, אחרי שקיבלת את התפטרותו, נראית המום.
"היו אצלי רגשות מעורבים. מצד אחד הוא היה איש זקן, נכה ומעורר רחמים, אבל זה האיש שהורה לעצור אותי ולהרוס אותי פיזית. הוא ניסה עד הרגע האחרון להחזיק בשלטון, אבל הוא חתם על המכתב כי הבין שנמל התעופה חסום, אנשים מחכים לו בחוץ והוא לא יצליח להימלט. אני חייב להגיד שהוא היה מאוד נרגש וחם. כמה שהיו לי יריבויות קשות איתו, היה לי עצוב לראות אותו נופל, ולכן היה חשוב להרגיע את אנשיי. אמרתי להם'תחגגו, אבל אל תגלשו לאלימות'".
- השקט הזה לא טבעי.
"כי אנשים הבינו שהם צריכים לקום מחר לעבודה ולהתחיל לחיות בלי שווארדנדזה. הם לא יודעים איך החיים האלה. שלושים שנה הוא שלט, הרבה יותר מדי. שלושים שנות שחיתות. אני הייתי בן 5 כשהוא עלה לשלטון, ואני לא זוכר משהו אחר".
- לאן פניה של גרוזיה, לארה"ב או לרוסיה?
"לא לארה"ב, אבל בטח לכיוון מערבי. לא נשכח את השורשים שלנו מרוסיה. רוסיה היא עדיין האחות הגדולה וצריך לשמור על יחסים ידידותיים ובטוחים".
- איך תשתלט על כל הבעיות?
"זו אחריות הרבה יותר גדולה, ובגלל זה אני רוצה את ישראל לידי. אני מעוניין בעזרה צבאית, החלפת ידע. ניסינו את זה בעבר. אנחנו גם צריכים שיתוף פעולה מלא עם ישראל במלחמה בטרור. גרוזיה היא מדינה מאוד שבירה. אם היא תתמוטט, היא תהיה גן עדן מרכזי לכל מיני טרוריסטים. שיתוף הפעולה בענייני הביטחון חייב להיות במרכז היחסים".
- אתה מדבר כבר כמו נשיא, למרות שהבחירות ב-4 בינואר .
"אין לי מתחרים רציניים, ולכן יש לי את כל הזמן לחשוב על דרכי הפעולה, על התכנון, ואחרי זה לשכנע את העם'אנחנו איתכם'".
- אני רק מנסה לדמיין בישראל נשיא כל כך צעיר. "עד לא מזמן היה לי חלום לנסוע לג'מייקה, אבל מה לעשות, צריך לדחות תוכניות. אולי בעתיד, כשאני אהיה הרבה יותר מבוגר, יהיה לי הרבה יותר זמן".
